כניסתו של מטפל סיעודי שהוא מטפל זר לבית של אדם חולה / מזדקן מלווה ברוב המקרים בקשיים פיזיים ורגשיים.
הקשיים יכולים להתעצם כאשר בת הזוג בריאה ויש צורך לחיות בשלישיה.
בקבוצות העצמה ומידע לבני משפחה מטפלים עולה תמיד הנושא של התנגדות של אחד ההורים או שניהם לקבל עזרה גם כאשר בן המשפחה המטפל רואה שיש צורך בעזרה וכי ההורים מתקשים להתנהל עצמאית בכל המישורים.
הקושי לקבל עזרה ממטפל סיעודי יכול לנבוע מהחשש לאבד את העצמאות האחרונה, חשש להיות תלוי במישהו אחר. העובד הזר יכול להתפס כאיום על העצמאות, איום על המקום הביתי הבטוח של המטופל או סתם כמי שמפריע ו"מסתובב בין הרגליים".
מה קורה כאשר יש מערכת זוגית?
כאשר קיימת מערכת יחסים זוגית, בן הזוג הבריא נאלץ להתמודד עם אדם נוסף הנמצא בבית שמאיים על הפרטיות ומערכת היחסים הזוגית והמשפחתית מקבלת פן נוסף של התמודדות.
גם בת הזוג יכולה לחשוש מאובדן השליטה שלה על תיפקוד הבית ועל תפקידה הטיפולי ולכן תערים קשיים ותתנגד לסיטואציה החדשה.
יש וגם המטופל יתקשה לוותר על הטיפול של זוגתו או יביע חשש כאשר האישה תצא מהבית ו"תשאיר אותו לבד".
איכות הקשר עם המטפל הסיעודי תלויה בגורמים רבים ומשתנים הן של המשפחה והן של המטפל ולכן כדאי לבדוק בעת קבלת עובד חדש הביתה (עד כמה שניתן) את אישיותו, האם הוא משרה אוירה טובה ועד כמה יכולה להיות התאמה בקצב ובסגנון האישי עם החולה ובת זוגו.
לציין, שאני פוגשת משפחות שהמטפל הפך לחלק בלתי נפרד מהמשפחה. המשולש שנוצר הקל על הלחץ המשפחתי
ואיפשר לבת הזוג מרחב וחופש.
המאמר כתוב בלשון זכר אך מכוון גם למקרה של בת זוג חולה.
